ברכת השחר הלכה א':
כַּד שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא יְבָרֵךְ הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה כוּ' עַל-פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" הַמְדַבֵּר מֵהִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה וְכוּ' ( בְּסִימָן נ"ו), עַיֵּן שָׁם שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹכָהּ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת וְאָז יוּכַל לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה וַאֲזַי נַעֲשֶֹה מֵהַהַסְתָּרָה דַּעַת וְאָז אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ עַד מָתַי פְּתָיִים כוּ' וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת קוֹל הַתַּרְנְגוֹל, כִּי בַּלַּיְלָה מִתְגַּבֶּרֶת הַהַסְתָּרָה, כִּי הִיא בְּחִינַת דִּינִים וְעַל-כֵּן אָז הַמַּלְכוּת בְּגָלוּת וְעַל-כֵּן אָז הַשֵּׁנָּה שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה הֵפֶךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז מַתְחִיל לְהָאִיר הַדַּעַת בְּהַמַּלְכוּת וַאֲזַי מַתְחִיל תִּקּוּן הַמַּלְכוּת וְעַל-כֵּן נַעֲשֶֹה אָז מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת, נַעֲשֶֹה מֵהֶם דַּיְקָא דַּעַת וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִים, "עַד מָתַי פְּתָיִים תֶּאֶהֲבוּ פֶּתִי" בִּבְחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת כַּנַּ"ל וְזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל שֶׁהוּא מַכְרִיז וּמְעוֹרֵר הָעוֹלָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר וְהוּא בָּא מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת דַּיְקָא, כִּי הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם הַהַסְתָּרוֹת, נִתְהַפְּכוּ וְנַעֲשׂוּ מֵהֶם דַּעַת וּמַכְרִיזִין וּמְעוֹרְרִין, "עַד מָתַי פְּתָיִים כוּ' עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם" וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין אָז הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה, שֶׁעַל-יְדֵי הֶאָרַת הַבִּינָה, שֶׁהֵם הַמֹּחִין לְתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת, עַל-יְדֵי זֶה הֵם נִתְהַפְּכִין וְנַעֲשֶֹה מֵהֶם דַּעַת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה", הֵפֶךְ הַהַסְתָּרוֹת שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר, אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת מַבְחִין בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר, בֵּין רַע לְטוֹב. וְזֶהוּ, "הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה" 'בִּינָה' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַגְּבוּרוֹת שֶׁנִּמְתָּקִין וְנִתְהַפְּכִין לְדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ"ל, הוּא עַל-יְדֵי הַבִּינָה, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין וְעַל יָדָהּ נִמְתָּקִין וְזֶה בְּחִינַת ( תְּהִלִּים פ"ט) מִי גֶּבֶר יחיה וְכוּ' מִי זֶה בְּחִינַת בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( אִיּוֹב ל"ח), "מִי נָתַן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה,. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי ה' צְבָאוֹת יעץ וּמִי יפר, הַיְנוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַבִּינָה לְתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וְזֶה, "מִי גֶּבֶר יחי'", עַל-יְדֵי זֶה "ימלט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה", כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה לְדַעַת וְאוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְעַל-יְדֵי זֶה מְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל:
הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ב' נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר עַל-פִּי "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" הֲלָכָה א':
(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק א - ברכת השחר הלכה א)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
כַּד שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא יְבָרֵךְ הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה כוּ' עַל-פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" הַמְדַבֵּר מֵהִתְגַּלּוּת הַהַסְתָּרָה וְכוּ' ( בְּסִימָן נ"ו), עַיֵּן שָׁם שֶׁעִקַּר תִּקּוּן הַמַּלְכוּת עַל-יְדֵי שֶׁמַּמְשִׁיכִין לְתוֹכָהּ אֲרִיכוּת יָמִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת וְאָז יוּכַל לְגַלּוֹת הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה וַאֲזַי נַעֲשֶֹה מֵהַהַסְתָּרָה דַּעַת וְאָז אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ עַד מָתַי פְּתָיִים כוּ' וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת קוֹל הַתַּרְנְגוֹל, כִּי בַּלַּיְלָה מִתְגַּבֶּרֶת הַהַסְתָּרָה, כִּי הִיא בְּחִינַת דִּינִים וְעַל-כֵּן אָז הַמַּלְכוּת בְּגָלוּת וְעַל-כֵּן אָז הַשֵּׁנָּה שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּמִיתָה הֵפֶךְ חַיִּים וַאֲרִיכַת יָמִים, שֶׁהוּא עַל-יְדֵי הַדַּעַת כַּנַּ"ל וּבַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אָז מַתְחִיל לְהָאִיר הַדַּעַת בְּהַמַּלְכוּת וַאֲזַי מַתְחִיל תִּקּוּן הַמַּלְכוּת וְעַל-כֵּן נַעֲשֶֹה אָז מֵהַהַסְתָּרָה שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּינִים וּגְבוּרוֹת, נַעֲשֶֹה מֵהֶם דַּיְקָא דַּעַת וּמַכְרִיזִין וְאוֹמְרִים, "עַד מָתַי פְּתָיִים תֶּאֶהֲבוּ פֶּתִי" בִּבְחִינַת אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת כַּנַּ"ל וְזֶה הוּא בְּחִינַת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל שֶׁהוּא מַכְרִיז וּמְעוֹרֵר הָעוֹלָם לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר וְהוּא בָּא מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַגְּבוּרוֹת דַּיְקָא, כִּי הַגְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם הַהַסְתָּרוֹת, נִתְהַפְּכוּ וְנַעֲשׂוּ מֵהֶם דַּעַת וּמַכְרִיזִין וּמְעוֹרְרִין, "עַד מָתַי פְּתָיִים כוּ' עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם" וְעַל-כֵּן מְבָרְכִין אָז הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה, שֶׁעַל-יְדֵי הֶאָרַת הַבִּינָה, שֶׁהֵם הַמֹּחִין לְתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת, עַל-יְדֵי זֶה הֵם נִתְהַפְּכִין וְנַעֲשֶֹה מֵהֶם דַּעַת כַּנַּ"ל וְזֶהוּ, "לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה", הֵפֶךְ הַהַסְתָּרוֹת שֶׁמְּהַפְּכִין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ לְאוֹר, אֲבָל עַל-יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת מַבְחִין בֵּין יוֹם לְלַיְלָה, בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר, בֵּין רַע לְטוֹב. וְזֶהוּ, "הַנּוֹתֵן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה" 'בִּינָה' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַמְתָּקַת הַגְּבוּרוֹת שֶׁנִּמְתָּקִין וְנִתְהַפְּכִין לְדַעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד כַּנַּ"ל, הוּא עַל-יְדֵי הַבִּינָה, כִּי מִשָּׁם דִּינִין מִתְעָרִין וְעַל יָדָהּ נִמְתָּקִין וְזֶה בְּחִינַת ( תְּהִלִּים פ"ט) מִי גֶּבֶר יחיה וְכוּ' מִי זֶה בְּחִינַת בִּינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( אִיּוֹב ל"ח), "מִי נָתַן לַשֶֹּכְוִי בִּינָה,. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי ה' צְבָאוֹת יעץ וּמִי יפר, הַיְנוּ כְּשֶׁמַּמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַבִּינָה לְתוֹךְ הַגְּבוּרוֹת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חַיִּים וַאֲרִיכוּת יָמִים כַּנַּ"ל וְזֶה, "מִי גֶּבֶר יחי'", עַל-יְדֵי זֶה "ימלט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה", כִּי עַל-יְדֵי זֶה נִתְהַפְּכָה הַהַסְתָּרָה לְדַעַת וְאוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קָמַיְהוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְעַל-יְדֵי זֶה מְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל עַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל:
הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ב' נִכְלֶלֶת בְּהִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר עַל-פִּי "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי" הֲלָכָה א':
(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק א - ברכת השחר הלכה א)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה