ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק א - השכמת הבוקר הלכה ב

השכמת הבוקר הלכה ב':



יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי לַעֲמֹד בַּבֹּקֶר שֶׁיְּהֵא וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּקוּם בִּזְרִיזוּת בְּלִי עַצְלוּת, וְזֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ( בספר המדות אות זריזות) שֶׁזְּרִיזוּת הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כִּי בַּלַּיְלָה הָאֱמוּנָה בֵּין בִּקְלִיפּוֹת וּבַבֹּקֶר נִתְגַּדְּלָה וְנִתְעוֹרְרָה הָאֱמוּנָה, עַל-כֵּן צָרִיךְ לָקוּם מִן הַשֵּׁנָּה בִּזְרִיזוּת לְחַזֵּק עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה כְּדֵי לִבְנוֹת וּלְגַדֵּל אֶת הָאֱמוּנָה וְזֶהוּ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר, הַיְנוּ בְּחִינַת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר, בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה וְזֶה בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם -הַשְׁגָּחָה" ( בסימן י"ג), עַיֵּן שָׁם, כִּי בְּכָל יוֹם וָיוֹם צְרִיכִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה חָדָשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( דברים י'), אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, בְּכָל יוֹם יִהְיוּ דּוֹמִין בְּעֵינֶיךָ כַּחֲדָשִׁים ( ספרי שם) וְקַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא עַל-יְדֵי שֶׁמַּעֲלִין אֶת הַנֶּפֶשׁ וּמְחַדְּשִׁין אוֹתָהּ, כַּמְבֹאָר שָׁם וְזֶה נַעֲשֶֹה עַל-יְדֵי שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָּה בִּזְרִיזוּת, בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, כִּי תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בְּחִינַת כְּפִירוֹת, בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת חֹשֶׁךְ אַנְפִּין חֲשׁוּכִין, בְּחִינַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, בְּחִינַת מִיתָה, בְּחִינַת שֵׁנָּה, שֶׁהִיא אֶחָד מס' בְּמִיתָה ( ברכות נ"ז) וְצָרִיךְ שֶׁיְּהֵא לוֹ הִתְגַּבְּרוּת לְשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִיתָה, בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וַאֲזַי יוּכַל לְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה וַאֲזַי כְּשֶׁמְּשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָּה, אֶת תַּאֲוַת מָמוֹן, אֲזַי אַדְּרַבָּא, הַשֵּׁנָּה הִיא טוֹבָה לוֹ דַּיְקָא, כִּי עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת ( איכה ג') חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ. וְכֵן עַל-יְדֵי הַמָּמוֹן מְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי מַשָֹּא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁנָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם -זַרְקָא" ( בסימן ל"ה) וְזֶה פֵּרוּשׁ "עַד מָתַי עָצֵל תִּשְׁכַּב מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתְךָ", הַיְנוּ עַד מָתַי תִּשְׁכַּב וְתִישָׁן בְּעַצְלוּת, מָתַי תְּשַׁבֵּר אֶת הַשֵּׁנָּה, שֶׁאָז אַדְּרַבָּא, עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה יִתְחַזֵּק מוֹחוֹ וְיִתְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתְךָ הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ תְּקוּמָה שֶׁיָּקוּם וְיִתְרוֹמֵם נַפְשְׁךָ עַל-יְדֵי הַשֵּׁנָּה וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲלוֹת נַפְשׁוֹ עַל-יְדֵי שְׁבִירַת הַשֵּׁנָּה, עַל-יְדֵי זֶה עוֹשֶֹה יִחוּד קוב"ה וּשְׁכִינְתֵיהּ וְזֶהוּ שֶׁיְּהֵא הוּא מְעוֹרֵר הַשַּׁחַר לְעוֹרֵר אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר לְזִוּוּג וְזֶה פֵּרוּשׁ יִתְגַּבֵּר כָּאֲרִי, הוּא בְּחִינַת לִקּוּטֵי הַנְּפָשׁוֹת לְהַעֲלוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ בְּהַתּוֹרָה "אַשְׁרֵי הָעָם" ( סימן י"ג), בְּחִינַת אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָֹמִי, וְעַל-יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְקָרְבִין לְהַכֹּחַ הָרְאוּת עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְזֶהוּ ( תהלים ט"ז), "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", הַיְנוּ שֶׁהַשְׁגָּחָתוֹ עָלֵינוּ תָּמִיד וְזֶה שֶׁכָּתוּב ( סימן א' ס"ג) שֶׁרָאוּי לְכָל יְרֵא שָׁמַיִם שֶׁיְּהֵא מֵצֵר וְדוֹאֵג עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי כָּל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִֹמְחָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ב"ב דף ס' נִמְצָא, עַל-יְדֵי שֶׁמֵּצֵר וְדוֹאֵג עַל הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, זֶה בְּחִינַת בִּנְיָנוֹ וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת בִּנְיַן הַדַּעַת, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַעֲלוֹת נְפָשׁוֹת כַּנַּ"ל, כַּמְבֹאָר בְּסִימָן י"ג הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם וְזֶה בְּחִינַת קִימַת חֲצוֹת שֶׁמְּשַׁבְּרִין הַשֵּׁנָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וּמִתְאַבְּלִין עַל יְרוּשָׁלַם וְחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְעַל-יְדֵי זֶה בּוֹנִין אוֹתוֹ וְעַל-יְדֵי בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְלַקֵּט הַנְּפָשׁוֹת וּלְהַעֲלוֹתָן וְעַל-כֵּן חֲצוֹת מַמְתִּיק דִּינִים, כִּי מְשַׁבְּרִין אֶת הַשֵּׁנָּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מִיתָה בְּחִינַת כְּפִירוֹת כַּנַּ"ל, כִּי כָל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ' ( ספרי פרשת ראה) וְעַל-יְדֵי קִימַת חֲצוֹת מְקִימִין אֶת הָאֱמוּנָה וּמַמְשִׁיכִין חֲסָדִים. וְזֶה שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ ( בסימן קמ"ט) שֶׁחֲצוֹת מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כְּמוֹ פִּדְיוֹן דַּיְקָא, כִּי הַפִּדְיוֹן הוּא בְּחִינַת צְדָקָה שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוַת מָמוֹן וּמַמְתִּיק הַדִּינִים וְכֵן חֲצוֹת הוּא שְׁבִירַת הַשֵּׁנָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה מַמְתִּיקִין דִּינִים כַּנַּ"ל:





(ליקוטי הלכות - אורח חיים חלק א - השכמת הבוקר הלכה ב)
נ נח נחמ נחמן מאומן בירושלים